אותיות הטבע ואותיות התורה מתניה אופן

מאמר ראשון מתוך סדרת מאמרים קצרים של התבוננות בתורה ומדע.

 

בעולם שסביבנו חומרים רבים. החל מעולם הצומח והחי שסביבנו, דרך הבתים שאנו גרים בהם, הבגדים שאנו לובשים, האוכל שאנחנו אוכלים, ועד לגוף שלנו ממש. עפ"י המדע, כל החומרים האלו מורכבים מ-92 סוגי 'אטומים' בלבד. אטומים אלו הם החומרים הבסיסיים, המרכיבים ע"י צירופים שונים את כל המגוון שבעולם הסובב אותנו.

אחד הדברים המפליאים במדע הוא שכל 92 היסודות, ובעצם כל החומר הקיים בעולם, מורכבים משלשה סוגי חלקיקים יסודיים בלבד. ממבט ראשון נראה שהרעיון הזה משונה ביותר: הרי אנו מוקפים בדברים ששונים מן הקצה אל הקצה: חלק מהדברים סביבנו קשים וחלק רכים, חלק כהים וחלק בהירים, חלק שבירים וחלק גמישים. איך יכול להיות שאנחנו מסתכלים סביבנו רואים כמות עצומה של דברים שונים, ובעצם אנו כל הזמן רואים אותו דבר – שלשה סוגי חלקיקים?

במקום להסביר את זה בהסבר מדעי ארוך ומייגע, ניתן לכך משל פשוט. כאשר שני בני אדם מדברים זה עם זה, כשמישהו קורא בעיתון ואפילו כשאנחנו חושבים – אנחנו משתמשים ב-22 אותיות בלבד. צירופים שונים של אותן אותיות יוצרות מילים שונות, משפטים שונים, מסרים שונים. עם אותם אותיות אפשר לדבר אמת או שקר, לקלל או לברך לאהוב או לשנוא. כמו כן בחומר – צירופים שונים של אותם שלשה סוגי לחלקיקים יוצרים סוגי חומר שונים מן הקצה אל הקצה. כל זה עפ"י 'כללי הדקדוק' של הטבע – חוקי הפיזיקה.

נתבונן קצת במשל שהבאנו. אותיות הדיבור והמחשבה הן מעין אמצעי להעביר את המסר הפנימי של הנשמה, ולכן הן אינן העיקר בעצמן. כשבני אדם מדברים זה עם זה, האותיות עצמן לא תופסות מקום. חשוב מה תוכן הדברים, ועוד יותר חשוב – מי מדבר ומה הוא הוא מנסה לבטא. כל הדיבורים הרבים שאדם מדבר, זה שלפעמים הוא מדבר בכעס ולפעמים בפיוס – הכל בא ממקור אחיד, זה יוצא לו מבפנים, מהנשמה.

בכמה שפות, כאשר רוצים לבטא 'שולחן', למשל, יש לכך סימן מיוחד – אות בפני עצמה. בלשון הקודש, ה'שולחן' אינו אות אלא מילה, והיא עצמה מורכבת מאותיות. תופעה זו מבטאת את היכולת שלנו לזהות שהשולחן הנתון לפנינו אינו עצם פשוט ואחיד, אלא מורכב ממשהו יותר יסודי. בטבע אנו מכירים את התופעה, וכפי שראינו הוא מורכב מ'אותיות' הטבע, אך אם יש אותיות – יש מי שמדבר אותן.

כל העולם נברא באותיות – "בעשרה מאמרות נברא העולם" (אבות פ"ה מ"א). על ידי כ"ב האותיות של התורה הקדושה ברא הקב"ה את כל העולם. כל הנבראים בכל מקום בעולם מקבלים את חייהם מאותיות דבר ה'. יש מקומות בהם ה' 'מדבר' אלינו, כביכול, בקשיחות ויש שברַכּוּת ועדינות, וכדומה. בעצם, ריבוי הדברים והמגוון העצום שאנו פוגשים סביבנו כל יום, הכל הרבה דיבורים שהקב"ה מדבר. כמו אצלנו בנשמה, גם הקב"ה מדבר את כולם מתוך עולמו הפנימי – עולם אלוקי קדוש.

כאשר אנחנו מתבוננים בטבע, אנו רואים שיש מגוון עצום של נבראים שונים. כולם נובעים ממספר בודד של מרכיבים. בגשמיות אלו החלקיקים היסודיים. ברוחניות אלו אותיות התורה, אותיות עשרה מאמרות, שבהם נברא העולם.