מה אנו מוצאים ברב יצחק גינזבורג? ישראל אריאל

"המתעניין חש באויר שסביב הרב כי יש כאן מין חידוש שנוגע לו" - ואחד התלמידים, הכותב הרבה מדברי הרב, מנסה כאן לגעת ולהסביר משהו מן החידוש הזה.

כמי שנמנה על הכותבים את שיעוריו של הרב יצחק גינזבורג, התבקשתי לתאר מיהו הרב. ככל שחשבתי יותר, הגעתי למסקנה שהצגת הדמות על כשרונותיה ואופיה, זוהי מלאכה מלאכותית, סיפוק סקרנות שלא יספק את צרכו של המתעניין באמת. המתעניין חש באויר שמסביב לרב יצחק כי יש כאן מין חידוש שנוגע לו, נדמה לו כי כבר מזמן הוא מחפש משהו מעין זה, ולצורך של מתעניין כזה ראוי להענות, אלא שפרטי ביוגרפיה ורשימת התמחויות לא יועילו כאן מאומה. הללו יועילו לרכילאי, למי שרוצה לתייק את התופעה בתוך מכלול התמצאותו, ולאחד כזה איני חייב מאומה.

לכן, במקום לנסות לתאר מיהו הרב יצחק, אנסה לתאר מה אנו תלמידיו מוצאים בו, מדוע הוא יקר וחשוב לנו.

הרב יצחק הוא אכן יהודי ברוך כשרונות בקודש, ולהבדיל, גם בחול. יודע הוא את פנימיות התורה - קבלה וחסידות – באופן בלתי מצוי בימינו, וכנגד זה, גם בחכמת העולם, להבדיל "כל רז לא אניס ליה" – מתמטיקה ומוזיקה ומדעים בכלל, ופסיכולוגיה, וגם בכלכלה הוא מתעניין, ואפילו ב"בעלמא דשיקרא" ממש, כלומר בכל מיני "תורות רוחניות" יש לו דריסת רגל.

האמונה

אבל כל הדיווח על העיסוק הרב-תחומי הזה לא היה יוצא מכלל רכילות אם לא היתה לכל זה נשמה. ונשמת כל המעוף ורוחב האופקים הזה היא האמונה התמימה. האמונה מקנה בטחון לגשת לכל פיסת בריאה ולכל מישור בריאה, ולחשוף כיצד ה' משתקף בכל ומביע את עצמו בכל, כיצד ה' מעורב בכל, וכיצד דרך כל דבר אפשר להתקשר אליו. בקיצור, האמונה פותחת פתחים, עושה מכל דבר שער דרכו באים להתבונן בה' ולדעת אותו, וזהו כשרון הנצרך לנו מאוד, בני הדור הזה, הנוטים לאמץ את התפיסה המודרנית שהלכה וסתמה כל באר וכל שער רחמים.

אותו צורך שיש לנו לפתוח צהר בתוך התיבה הסגורה שבראו לנו המדע המודרני ושותפיו, הוא גם השואב אותנו לדלות מתורתו של הרב יצחק בבואו לפרש סתרי תורה. עד שבא ועזר לנו, במידה רבה גם הללו היו בבחינת מחסום, לא חוסמים אותנו, אבל חסומים מאיתנו, בלא שאפשר יהיה להעזר בהם כדי למצוא את מי שהלב מבקשו, "לך (כלומר בקשר אליך) אמר לבי: בקשו פני, את פניך ה' אבקש".

ריבוי האמונה ודעת האלוקים, מגלה פנים כהלכה בבריאה (הטבעית, האנושית, החברתית וכו'), ומראה כיצד בעומקה ניצבת היא כמים הפנים לפנים נוכח בוראה, המאפשר לקחת ממנה חבילות של משלים אמיתיים כדי להמחיש את תורת הסוד העוסקת בציור קלסתר פני ה', וריבוי מבעיו.

מהרב יצחק למדנו כי תורת הסוד רלוונטית לנו, כי מאפשרת היא לאדם כמונו לזהות בתוכו הפנימי ובעולמו שלו את זיקתו לה', ואת זיקת ה' אליו. וכשבאנו לטעום מהדבש, מצאנו יותר ממה שציפינו, מצאנו שהאמונה אינה נעצרת בשום מקום. על גדלות וטוב ה' ית' - ועל ישראל עם קרובו - אפשר ונכון לחשוב הכל. האמונה הגדולה שרואה את כל מגבלות המציאות כבחירת ה' כשפה כדי לתקשר עם הרחוק והמוגבל, היא זאת שאינה נבהלת, ואינה נכנעת לשום מעצור, ומלבה את הדחף, את התשוקה והמאמץ לגבור על כל מחסום, ולהתקדם הלאה לקראת מפגש.

השפלות

כל התורה המרוממת הזאת שתיארנו כאן, מסוגלת להתקבל על הלב למרות הפלגתה מהמצב האישי של כל אחד מאיתנו – הנתונים בדרך כלל בסבך העולם הזה ובמחנק מוגבלותו – בגלל שיש לה רפידה ששומרת עליה. זוהי רפידת השפלות – הכלי לכל האורות והגילויים שתוארו לעיל. להיות מודע לשפלות – שתורתו ודמותו של הרב יצחק עוסקות בה רבות – היינו להיות מודע לפער הקיומי שבין המציאות למהות, שבין האני המתפלל מרחוק לבין האלוקי המציף באורו את הכל, ובעצם סוד חיי האדם וסוד הבריאה כולה מצוי במתח הזה.

אכן תורה גדולה היא, ולימוד ארוך היא צריכה, בעוד כאן המאמץ הוא לומר את כל התורה על רגל אחת, ובכל זאת גלשנו לעניין ברמז כדי להבהיר שעם כל העומק וגילוי האלוקות, מדובר כאן בתורה "אנושית", אמנם לא במובן היותה מוותרת לאנוש וחולשותיו, אבל במובן היותה מתייחסת אליהם ברצינות רבה, וודאי שלא מתעלמת מהם, ואידך פירושא – זיל גמור.